כיום יש לנו חלונות, תומכים או דרכים שונות לשקף או לשלב את התדמית הארגונית של החברה. מסיבה זו עלינו להעריך איזה יעד יהיו ליצירות שלנו ובאילו נסיבות הם צריכים להיות מיוצגים בתוך החברה. כפי שראינו בסדרת המאמרים שלנו לפיתוח מדריך לזהות תאגידית בצורה מדויקת ורשמית, תמיד נצטרך ליצור אסטרטגיה לייצוג הדימוי של העסק. במקרה של הגרסה המונוכרומטית, עלינו לציין שהיא נועדה להציע אלטרנטיבה כאשר אנו מוצאים רקעים צבעוניים, עם שיפועים או אפילו שקופים כמו משקפיים או גבישים. המטרה ברורה: עלינו לפתח גרסאות חלופיות כדי להבטיח את יעילות ההצעה שלנו.
במאמר הקודם סקרנו כמה טיפים לפיתוח גרסאות מונוכרומיות של סמלי לוגו ולמרות שראינו כמה מקרים, נכון שהשארנו כמה בצינור. היום אנו הולכים לסגור את רשימת הטיפים שלנו ולסקור כמה דוגמאות הממחישות היטב את הטכניקות והאסטרטגיות שפותחו.
- אם ברצונך להעיף מבט בחלק הראשון של רשימת הטיפים, תוכל לגשת למאמר על ידי לחיצה הקישור הזה.
- אם אתה מעוניין בנושא המדריכים לזהות תאגידית, אני ממליץ לך להסתכל על הסדרה הזו בו אנו מפרקים כל אחד מהאלמנטים שהוא חייב להכיל ואת המבנה המוגדר פחות או יותר שיש לעקוב אחריו.
מה עם סמלי לוגו הכוללים אזורים מטושטשים?
יחד עם שיפועים וטקסטורות, אפקט הדיפוזיה יכול להפוך לאתגר למדי ליצור גרסה מונוכרומית. תלוי בחשיבות אפקט הטשטוש ומבנה הלוגו ייפתר בדרך זו או אחרת. להלן נוכל לראות כיצד בדוגמאות הבאות מותגים אלה פתרו את האתגר תוך שימוש בטכניקה דומה מאוד באמצעות מסך רציף.
כפי שאמרתי, הכל תלוי בסוג העיצוב שאנו מבצעים ריטוש, לפעמים כדי להיות נאמנים יותר למקור, יש צורך לנקוט בטכניקות חלופיות. במקרה זה, הקו המקווקו משמש לצורך ביצוע ההסתגלות לגרסה מונוכרום.
סמלי לוגו עם תמונות או אסתטיקה היפר-ריאליסטית
ישנם מקרים אחרים בהם אנו מתמודדים עם עיצובים היפר-ריאליסטיים או שאפילו מכילים אלמנטים צילום, במקרה זה אנו נכנסים לדילמה חשובה מאחר שנוכל לסכן את מהות הרעיון המקורי. בהזדמנויות רבות, הוחלט לבטל לחלוטין את רכיב הצילום ולשמור על הטיפוגרפיה, אך, כאמור, זה תלוי בשיעור התופס בכל אחד מהאזורים הללו. מה שברור הוא שעלינו לעשות משהו וחובה מאחר ועיצובים מסוג זה מכילים תכונות שעל פי ההגדרה אינן יכולות להיות כלולות בקומפוזיציה שפותחה עם דיו יחיד כגון נפחים, צללים, טקסטורות, שיפועים, דהייה וכל סוג של אור השפעה. לכן יש לנו שתי חלופות:
- הסר את רכיב הצילום: אפשרות זו מומלצת לכל אותם עיצובים בהם הבחירה בה אינה משנה את מהות הרעיון ולמרות זאת אנו ממשיכים לזהות את הלוגו בקלות גם בגרסה מונוכרומית וללא רכיב כאמור.
- פתח גרסה שטוחה של רכיב הצילום: בכל אותם מקרים שבהם הסרת הרכיב הריאליסטי משאירה את הגרסה הסופית ריקה מתוכן או מספקת לנו באופן ישיר תוצאה שונה לחלוטין מהתפיסה המקורית ומסבכת את זיהויו הקל לציבור.
תוכל לראות להלן מספר דוגמאות, כמו תמיד, תמונה טובה יותר מאלף מילים:
כיצד לטפל ולייצג טקסטורות של הלוגו?
מה אם אני לא מסתפק בעיבוד שאינו מרקם וארצה לשמור על המרקם בעיצוב השטוח שלי? להלן נראה כמה מקרים שבהם נוצר ייצוג בדיו יחיד ולוגית ללא קשר לניואנסים הכרומטיים, אם כי במקרה האחרון שני הצבעים המוצגים בגרסה המקורית שטוחים. יהיו עיצובים שהם אסירי תודה פחות או יותר אך זכרו שהגרסה תשמש רק באירועים מאוד ספציפיים, כך שזה יספיק רק בכדי שניתן יהיה לזהות אותה וקשורה למותג המקורי. כמובן שבתוך האפשרויות שלנו עלינו לנסות לספק את הגימור הטוב ביותר.
גרסאות מונוכרום שונות
בהזדמנויות רבות, מעצבים מפתחים כמה גרסאות מונוכרום חלופיות על מנת להבטיח שילוב מושלם בכל מדיום. כיום ישנן פלטפורמות ומדיה שונים עליהם ניתן להכניס את הלוגואים שלנו. מותגים רבים נוטים לפתח שתי גרסאות, אחת מהן מוצקה יותר והשנייה קצת יותר מתוחית. בואו נדמיין שעלינו לתפור את הגרסה המונוכרומטית שלנו לבגד טקסטיל, במקרה זה נצטרך גרסה סולידית יותר, אולם גרסה מפורטת יותר עשויה להתאים יותר לתומכים כמו זכוכית או חפצי נוי.
מקור: ברנדמיה
נהדר המאמר הזה ... תודה!
שלום פראן. אודה לך אם תוכל לשים את מקור המאמר המקורי, שהוא שלנו. תודה רבה
היי מודסטו, תודה על ההערה, שכחתי! כל טוב :)