כריסטופר דייוויד ווייט הוא פסל, אך יכול גם להיקרא אשליה המסוגל לבלבל את מבטו של הצופה הבוהה ביצירות הקרמיקה שלו. במבט ראשון אפשר בהחלט לאפשר לעצמו להיסחף על ידי מוחו כדי להסכים שהוא מול כמה פסלי עץ מגולפים, אבל זה לא ככה.
אם ניגש לפסלים שלו, במקום עץ נבין שהם כן עשוי קרמיקה, הדבר היחיד שדיוויד ווייט הצליח להיות כל כך מוקפד באומנותו ובמיומנותו, עד שהוא שולל באופן מושלם את הצופה שעובר את המרחק האמצעי של פסליו.
נולד בבדפורד, אינדיאנה, מזרח אמנית אמריקאית חי בווירג'יניה, הוא מקים בעיקר פסלי חרס במו ידיו. עם הנושא המרכזי שנמצא בעבודתו והוא הידרדרות האובייקטים, ווייט יוצר כמה חלקים שמראים כיצד עץ מתפורר, כמו גם מיישם את אותה משמעות על מתכת וחפצים אחרים בתהליך הפירוק.
המטרה שלך היא לחקור את מערכת יחסים בין בני אדם והטבע. שינוי מתמיד הוא תזכורת למה שתהיה אשליה שנמשכת לאורך זמן. דווקא ביצירת פיסול היפר-ריאליסטי הוא בוחן את היחסים בין הטבע, האדם ותופעת הקביעות.
יצירה של פרטים בפסלים וזה מראה את חוסר השלמות של האובייקטים ואיך הזמן שוחק אותם ללא דיחוי. יש לך האתר שלך להכיר את שאר עבודותיו בפיסול וכיצד יש לו נטייה מולדת לחושך ולעומק, מכיוון שחלק מהפסלים שאנו חולקים בתמונות יכולים להיות מעט חודרים, במיוחד באותם ידיים וביטויים שנעימים בכלל עַיִן.
אם יש לך את הרצון בסוף יודע גודל ביער, האמן הזה.