הוא היה מפיק, במאי, תסריטאי ואנימטור וכמובן, מקור ההיסטוריה של קולנוע האנימציה לילדים. וולט דיסני הפך ל אייקון של תעשיית הבידור האוניברסלית על תרומתו הרבה לאנושות באמנות ובתקשורת. אין ספק שרבים מכם הם אוהבים נאמנים של עבודתו, ולכן החלטתי לשתף אתכם בניתוח וסקירה קטנים של אלוהי האנימציה הנצחיים.
הוא אמנם מת בגיל צעיר מאוד (בן 65) מסרטן הריאות, אך במהלך חייו הצליח לתרום שישנה את דרך הבנת הבידור, הקסם והסיפורים. מגיל צעיר הוא התחבר עם אחיו רוי ליצור יחד סטודיו קטן שיהפוך לימים החברה החשובה והעשירה ביותר בעולם היום עם מיליארדי דולרים של מחזור שנתי.
לקריקטוריסט הצנוע שהקדיש את זמנו ליצירת אגדות היו שאיפות להיות במאי קולנוע ולמרות שהוליווד הפנתה לו עורף, הוא בנה אימפריה קולנועית. הוא הנציג הבלתי מעורער של אוניברסליזציה של קולנוע אנימציה. וולט דיסני נולד בשיקגו בשנת 1901. מילדותו קיבל השראה מהסיפורים שאמו סיפרה לו וכבר בגיל שש עשרה רצה להגר לאירופה, שבאותה תקופה נהרסה מהמלחמה. הקסם שלו ליבשת אירופה אילץ אותו להישאר בתנועה מתמדת וכשחזר לאמריקה החליט להקים את החברה הראשונה שלו עם אחיו רוי. הם עשו פרסומות בצורת סרטי אנימציה קטנים ועד מהרה הגיעו הלהיטים הראשונים. הוא יצר טכניקות חדשות, שילב מגמות גרפיות, ספרותיות וקולנועיות והפגין את כישרונו הבלתי מעורער. והכל התחיל בעכבר.
מיקי הפך להצלחה בינלאומית, אם כי דיסני הייתה משוכנעת שהחלום המונפש לא אמור לדעוך אחרי כמה דקות. רבים מסרטיו העלילתיים מקורותיהם בספריות אירופיות. במבי מבוסס על סיפור מאת פליז סלטן שספריו נאסרו על ידי הנאציזם, שלגיה היא של האחים גרים, פינוקיו מאת הקולודי האיטלקי, אליס בארץ הפלאות מאת לואיס קרול האנגלי.
אחד הסודות של וולט דיסני היה להקיף את עצמו באמנים עם רקע תרבותי, אישי ואקדמי נהדר. לוולט דיסני לא היה שום סיכוי ללמוד, הוא לא נולד למשפחה אמידה, אלא למשפחה שנאלצה לעבוד קשה מאוד. הוא עצמו נאלץ לעבוד מגיל צעיר ולכן איכשהו אי אמון בתרבות באופן כללי, הוא פחד שיילקח אותו לאינטלקטואל מכיוון שרצה להגיע למספר הגדול ביותר של אנשים, אך יחד עם זאת הוא חש קסם ל תרבות מוגבהת. בהיותו מודע למגבלת הידע שלו, הוא שכר בעיקר אמנים אירופאים לפחות בתחילת הדרך, כמו הקריקטוריסטים ששיתפו איתו פעולה בסרטיו הראשונים. הם היו אמנים שהיגרו מאירופה לארצות הברית. דיסני נתן להם עבודה וכנראה ראה בכל אחד מהקריקטוריסטים האלה הרקע התרבותי שעליו ניזונו והוא הבין שהוא יכול להשתמש בסרטיו באיקונוגרפיה בה הם שולטים ושלא ידע כל כך טוב.
שלגיה ושבעת הגמדים הוא לא רק סרט האנימציה העלילתי הראשון בתולדות הקולנוע, זהו יצירת מופת עם סצנות עוצרות נשימה בהשראת סרטי האימה והמתח הגדולים.
דיסני חשבו שכשסרט היה מאוד מוצלח, צריך להקדיש לו סרט אנימציה. כששוחרר קינג קונג הוא חשב אוטומטית לצייר את זה. קינג קונג האמיתי היה לא יותר מאשר בובה של שמונים סנטימטרים וולט דיסני חשב לכלול אותה בעבודתו «חנות החיות«. זה תמיד היה צעד אחד קדימה, למרות שהוא נכתב בהשראת הפניות של ימינו, המאיירים, הבמאים והטכנאים שלו יצאו לרחובות והלכו לתיאטרון, לתערוכות, לקולנוע ואפילו היה להם חדר הקרנה שבו סרטים מסוימים כגון כפרנקנשטיין שלימים יתן השראה לדוקטור המטורף. כל אנימטור תרם את גרגר החול שלו לבניית הבניין, לבניית האסתטיקה של דיסני.
עד שנות העשרים, סרטים כמו הקבינט של ד"ר קליגרי בהם מנגנים חללים ליצירת אווירה מעיקה ובו בזמן מייצגת מאוד את האקספרסיוניזם הגרמני. אנו מוצאים השפעות ברורות של מגמה קולנועית זו ביצירות דיסני כמו פינוקיו או פנטסיה.
דיסני היה חדור באירופה של סיפורים ואגדות, אך גם עם אירופה האמיתית שנסע ברכבת בהזדמנויות רבות. סקרנותו שאינה יודעת שובע לא ידעה גבולות. חזונותיו מערבבים אנדרטאות מלכותיות, נופים, סצינות כפריות, אדריכלות רומנטית, קתדרלות מסנוורות ובקתות צנועות.