ل עסקים שיש לנו בשכונה שלנו, אותה חנות קטנה שדרכה עברו כמה דורות, עומדות להיעלם. ולכן האמן הדרום קוריאני הזה רוצה ללכוד אותם בציוריו כדי שלא יאבדו בזיכרון ובזמן.
אני קיונג לי בחרתי בנושא זה בחוכמה בידיעה שיותר ויותר נעלמים את החנויות הקטנות האלה שבהן אנחנו יכולים לקנות כל דבר. וזה שהוא מצייר כבר יותר מ -20 שנה מגוון גדול של חנויות שאנו אוספים היום בסגנון זה.
היה זה אחר הצהריים במקרה שגרם לו לחזור לאחד כזה חנויות פינתיות קטנות בו הוא נשבה בקסם הספוג בכל אחת מפינותיו.
מכאן ההשראה לצייר את החנויות הקטנות הללו שנסגרות יותר ויותר וכי רבים מציוריו עברו ל"חיים טובים יותר ". אחד במיוחד הוא בזיכרון נעים, מכיוון שהוא הכיר את בעליו, אישה בת 80.
לבסוף הוא החליט לסגור אותו לאחר יותר מ -50 שנה. כך אני לוקח את זה לאחד מבד הציור שלו וכך גם עם מספר לא מבוטל מהם שהשתתף בהגנה על אותן חנויות פינתיות קטנות.
הטכניקה של לי עומד בבסיס צביעת כל חלק בכמה שכבות עם קווים דקים במיוחד ברישום. הוא מסוגל לשלב עד 28 גוונים אקריליים שונים בכל אחת מיצירותיו.
המטרה היא שהצבעים יהיו בעלי הצורה המוצקה הזו מבלי שייראו "עבים" מדי, בדיוק כמו הקסם ההוא שבולט אחת מאותן חנויות בהן ניכר הזמן בכל פינה.
וזה שלי מסוגל להביא אותנו לעינינו כל אחד מאותם פרטים קסומים כשאנחנו מתחילים לשים לב לציורים שלו. קופסאות הירקות האלה או אפילו האופניים שחונים ממש בחוץ.
אנחנו עוזבים אותך עם האתר שלך כך שתוכל להתקרב לשאר עבודותיו המרהיבות.