אם סורולה היה אדון האור, זה היה בגלל שהוא תפס את האור בצורה הטובה ביותר להביא את כל האווירה של אותם רגעים מיוחדים ביום. פסקל קמפיון מתקרב לסכסוכים אלה להביא לנו רעננות רבה וציור צבעוני של תשוקה גדולה והרבה חיי יום יום.
מאייר ש הולך ליומיום לדמיין את הסצנות ההגיוניות ביותר של אותם הימים בהם הימים חוזרים על עצמם ולא נותר אלא לעבור דרך המטבח, לבלות קצת זמן עם המשפחה או לפגוש את בן הזוג האהוב שלנו; יאללה, היסודות של מה אנושי ומה, יותר מכל, קשה יותר להשיג (¿?).
הדבר המצחיק בקמפיון הוא זה השתמש ב- iPad שלך ליצור איורים מגניבים אלה ששואבים השראה ממשפחתך. אשתו ובתו הם הדמויות הראשיות באיור המכיל משמעות רבה.
הדבר המעניין באיור שלו הוא השימוש במרקמים וכמו שצבע נוטה להסתדר טוב מאוד עם כל אותם גוונים שהוא משלב; עובדה שלא קל להשיג ושהאייפד שלך מאפשר לנו לגלות קו ישיר ללא תוספות מיותרות.
פסקל מעז גם להעתיק סצנות בהן לשנות את הזמן באופן קיצוני ודקה ביום לעבור מזריחה ללילה. מאייר שמסוגל להדגיש עם אותם מבטים המחפשים דברים חיוביים ואירועים יומיומיים שאנו אידיאליים עד שכמעט משאירים אותם כיעד שלא קל להשיג.
יש לך האינסטגרם שלו לעקוב אחר עבודתם y אתר משלך כדי לגלות עבודות נוספות של מאייר שחי מיום ליום, אשתו ובתו, והאייפד ההוא שמאפשר לו לעשות עבודה יוצאת מן הכלל. איור תוסס, רענן וקרוב.
אנחנו עוזבים אותך עם כרמן ו -87 שנותיה.