אם כי בהתחלה ה סוריאליזם זה הציף את האותיות ונוצר בהן, לקח זמן קצר מאוד לפלוש ולספוג תחומי אמנות אחרים כמו פיסול, קולנוע, צילום ובעיקר ציור. מבין כל המאפיינים של התנועה הזו, היא הייתה אחת מהן הייצוגיות ביותר וכמעט היינו אומרים תנאי בסיסי לכל יצירה שתוטבל כיצירה סוריאליסטית. זהו העימות נגד ההיגיון, האתגר נגד התבונה ומה שמכתיבה המציאות שבנו. במודל זה יש מקום לכל האלמנטים, האובייקטים והרעיונות החורגים מהאמפירי, השפוי, המשותף והמוכיח דרך החוויה. הסוריאליסט יודע או מרגיש שהאמת עומדת מאחורי העולם שלדעתנו אמיתי. דרך טובה להתקרב לאמת הזו ולהתעלות מעל המציאות האביזר שאנו חווים היא על ידי תשומת לב לחלומות, ללא מודע. זרם זה הוא כמעט אחות לפסיכואנליזה ומעניק חשיבות וקפדנות לפרשנות מיתוסים, חזונות, מופלאים או מיסטיים. באמצעות פנטזיה ואוניריזם נוכל לגשת אל מה שנשאר מוסתר מהחושים.
יחד עם זאת, מוסר בורגני והתנהגות פורמלית הופכים למשהו מנוגד לתנועה, בהתחשב בכך שמדובר בסוג של דיכוי ושל לוליית הטבע האמיתי של האדם. היא נולדה כמהפכה, כתנועה המבקשת להרוס את יסודות החברה של הרגע לבנות חדש ולבצע מתיחת פנים לפילוסופיה ולדרך הבנת העולם. ללא ספק, אחד הזרמים המעוררים השראה, העשירים וגם הנוכחים יותר בעיצוב הגרפי הנוכחי, ליתר דיוק בצילום.
בהמשך ברצוני לשתף אתכם בעבודתו של פראן קרנרוס, סט צילומים בעריכה דיגיטלית שמפלרטטים בצורה מאוד מוצלחת עם סוריאליזם. בכנות, כשראיתי אותם באינטרנט, לא יכולתי שלא לחלוק אותם איתך כי הם מאוד מעוררים השראה. תהנה מהם!
