אם אחד בסדרת הצילומים הזו נשאר מחלחל מחום אורות הניאון ושל אלמנטים אורבניים מסוימים, בוודאי הייתם חושבים שאתם מסתכלים על יצירה אחרת של אמנות דיגיטלית בעומק רב ושמביאה את ההיפר-ריאליזם לרמה אחרת.
אבל כשמתחילים חפש פרטים נוספים בתצלומים שצולמו והוא פוגש אנשים, כדמויות המשתתפות באותה ארכיטקטורה עירונית, הוא מתחיל להבין שהוא עומד לפני יצירה נשגבת בתחום הצילום של מסאשי וואקוי.
צילומים שבהם נראה כי HDR (טווח דינמי גבוה) עשה את שלו כדי לתפוס את מה שקורה בדרך כלל באותם רחובות טוקיו. סדרת צילומים שצילם הצלם מסאשי וואקוי נראה כמו איורים נוספים מסרט אנימה או אחד מאותם ספרי אמנות מנגה שנוכל למצוא באחת החנויות המתמחות.
וואקוי באמת מביא את הקסם של רחובות טוקיו לסדרת צילומים שכל אחד מהם ספוג באותה אווירה שניתן לאסוף כשהשמש שוקעת ופנסי הרחוב היפניים המפורסמים תופסים את מרכז הבמה להציף כל פינה עם קרן האור שלה ופינה שמשדרת את התחושה הנוסטלגית למשהו ישן ומודרני בעת ובעונה אחת.
כאילו היו חלק מאחד מה צילומים מסרט המדע בדיוני בלייד ראנר, וואקוי לוקח את הניאון לביטוי המקסימלי שלו בכל אחד מהם אפילו כדי ליצור אווירה סוריאליסטית לחלוטין. הוא משתמש במצלמות קומפקטיות בעלות ביצועים גבוהים ומשנה את הצבע כדי להפוך אותו לחי יותר ויש לו את התחושה הקסומה ההיא בכל אחת מסצנות חיי הלילה בעיר.
יש לך את שלו פליקר y טויטר אל ללכת בדרך של הצלם המצוין הזה.
אם אתה רוצה לפגוש אמא עם האייפון שלה והכישרון שלו.