תוך כדי התעמקות בפוטוריאליזם, המועבר ברשת הרשתות מעבודתה של ריישה פרלמוטר, אמנית חדשה השקועה במים כמו ציוריה, ואז עוברת דרך ג'ני מדוקס, סוף סוף גמרתי בפני שלושה ציירים מרשימים זו יכולה להיות דוגמה מצוינת לעקוב עבור אותו מתחיל שמנסה לשלוט בז'אנר הציור הזה.
השלושה הם צ'אק קלוז, צ'אלף ספרנאיי, וראן אורטנר ואני הולך לשתף למטה כמה מיצירותיו המשמעותיות ביותר ומזעזע. שלושה ציירים שהשקיעו את זמנם בהפגנת אמנותם בז'אנר זה משנות ה -60 ועד ימינו ואשר מפגינים מידה גבוהה מאוד של פירוט בכל אחת מיצירותיהם.
צ'אק קרוב
אונו של הציירים הפוטוריאליסטיים המפורסמים ביותר בעולם האמנויות היפה וצייר עד היום, גם כאשר בשנת 1988 המפלגיה ימנית הגבילה את יכולתו לצייר בקפידה כמו בעבר.
העובדה שאנחנו עומדים גם מול א צלם פורטרטים נהדר זה גם עזר לו להלחין את אותם ציורים באיכות עצומה. ואולי יש לך אפשרות להיות מסוגל לראות כמה מעבודותיו בתערוכה.
אמן שהוכר בזכות הטכניקה הנהדרת שלו בציור הפנים האנושיות ועל הרכביו הגדולים.
צ'אלף ספרנאי
אמן הולנדי, מאייר, צלם וצייר, גם יצירותיו ראויות לציון וסגנונו נהדר שילוב בין היפר-ריאליזם וסגנונות ציור שונים.
La הדרך בה הזכוכית משקפת והעיוותים שלו משיגים את האפקט שאנחנו מול ציור חי יותר אפילו מתצלומים מסוימים. הוא עצמו מכנה את האמנות שלו מגה-ריאליזם.
דוגמא נהדרת נוספת לז'אנר הזה בו ציור מבוסס על תצלום וזה נחשב כ- גרסה של היפר-ריאליזם.
רן אורטנר
צייר שמשחק לנטות לכיוון פוטוראליזם ומה יהיה יותר כלפי סוריאליזם. יש נדוניה נהדרת להמחשת אור ומים וחלק מהמרינות שלה פשוט מרהיבות.
תנועת המים, השפעתם וכיצד הם מגיבים זה לקח שנים של מחקרים להיות מסוגלים למצוא את עצמנו לפני כמה עבודות ציור איכותיות בכל הרמות.
הרעיון שלו הוא שהצופה מוצא בעבודותיו האופן בו הוא תופס מים וכל התנועה שלו כשהיא בים.