כמו בכל התחומים והמגזרים, תמיד יש מקומות ואתרים עם יותר פופולריות, נטייה והערצה במגזר ספציפי. כמו שהוליווד ידועה כעיר החלום האמריקאי עבור שחקנים ויוצרי קולנוע, ערים אחרות בולטות במעמד היצירתי שלהן, כלומר להתאים, להתיישב ולאתר אישים ואנשי מקצוע הבולטים במגזר היצירתי בעיר כדי לתרום מטמון. בין הערים הללו הם תמיד בלטו בואנוס איירס, ברצלונה או מדריד.
פרופסור באוניברסיטת טורונטו המוקדש למציאת והדגשת יצירתיות, פרופסור ריצ'רד פלורידה, פרסם בשנת 2002 ספר שכותרתו "עליית מעמד היצירה". בפרסום זה אנו מוצאים, לדעתו, את האנשים והקבוצות הרואים עצמם גיבורי ההיסטוריה.
גיבורי "עליית המעמד היצירתי"
גיבורי הספר הזה הם אלה אנשים שבולטים במגזר היצירתי. במילים אחרות, מי שמקבל הכי הרבה הכנסה, הכי משתלם והכי הרבה השפעה נוטים להיות אנשי המקצוע האלה. הידע שלהם, מערכות יחסים חברתיות מוערכות בסביבה להעניק הרשאות אלה לערים בהן הם מתגוררים.
ערים או תושביהן
עלינו לשאול את עצמנו אם הערים או אזרחיהם הם שהופכים מקום ליצירתי. בהתחשב במה שנראה, הערים אחראיות לאתר אנשים עם יוקרה בשטחן כדי לנצח בקרב. היתרונות של גיוס קריאייטיבים בחברה שלנו קשורים למשרות שמציעות חברות. אלה מייצרים מועמדים פוטנציאליים. אפשר לומר שאנחנו חיים בה מלחמה על כישרון של הקריאייטיבים.
שכונות הערים היצירתיות
ריכוז ו גיזור של קריאייטיבים או המכונה גם בוהמיה יש תוצאה של שינוי של השכונות הצנועות הקטנות של הערים הגדולות. כמה דוגמאות ברורות הן מיקומי הדרך מלאסניה, במדריד; או ה נולד, בברצלונה. ה פופולריזציה של אלה אתרים הניבו עליית מחיר החנויות והשכרות שלהם, ולכן, מזיז את שכניך מבוגרים מהם הוחלף על ידי אנשי מקצוע מוסמכים. לסיכום, נוכל לומר זאת להיות "מגניב" שוקל יותר מהמסורת.
אנחנו יכולים לראות א מסע שמעודד הפעלת יצירתיות ב בואנוס איירס והשתתפות אזרחיה לקידום שכונתם.
לסיכום, עלינו לשקול זאת אמצעי לקידום שכונה פירושו להפוך אותה ולהגיע לזה לקיצוניות איפה בואו נאבד את מהותו, כך ששוב, האינטרסים הכלכליים גוברים על התרבות. האם זה שווה את זה?