מיכל ביגנסקי היא א במאי המתגורר בסרייבו וזה מראה לנו את הסוריאליזם המאכלס את סדרת הצילומים הזו שלוקחים אותנו לפני קטעים די בולטים ומבהירים.
המצלמה שלה שימשה אותה מגיל צעיר לגלות לאורך השנים שהיא א כלי נהדר ליישום החזונות האמנותיים שלךפרט לשרת לתעד אירועים משפחתיים וכשהוא יצא עם חבריו בגילאי ההתבגרות ההם. עכשיו הוא מראה לנו את החזון הזה עם הצילומים הסוריאליסטיים המהותיים האלה.
כשהמוסיקה היא עוד אחת מהתשוקות הגדולות שלו, הוא ניגן בתופים, החל את לימודי הקולנוע שלו באוניברסיטת לודז '. בשנת 2007 החל לקחת את המצלמה שלו להקלטת קונצרטים למוזיקה, שם התמקצע וששימש אותו לדרך המיוחדת הזו להראות את חזונו את העולם סביבו.
כמה עבודות שנוכל למצוא עבורן אלמנטים מסוימים במיוחד מערבבים ביטויים וישויות משלהם לעשות ריטוש צילום שמוביל אותנו לאפקטים אופטיים ואשליות. רגעים שהוא מצלם במצלמתו ושהם מככבים באידיאלים מסוימים על חייו שלו.
לא רק שהוא מחפש סוריאליזם, אלא שיש לו גם סוגים אחרים של תמונות כמו קליפים כמו אלה שתוכלו למצוא באתר האינטרנט שלו, ולוקחים אותנו לדרכים אחרות. כאן אנו אוספים כמה כאלה מצלם יותר לקראת סוריאליזם מה שמציב אותנו מול כמה מאוד מקוריים ויצירתיים כמו אותה מראה המונחת על תא המטען, שם מופיעים פניה המשתקפים של אישה במקום בו היד אינה מונעת ממנה להמשיך ולהביט אל הצופה.
א סדרת תצלומים שיש לך באתר שלך מקישור זה. יש לך את פלורה בורסי כאמנית אחרת בצילום הדוגלת בסוריאליזם עם סוגים אחרים של גימורים מכאן.