אין צורך לזכור מה קרה לפני ימינו. ציור של בנקסי למכירה פומבית, ו השניות שחולפות כמעט לחיים טובים יותר מזה שהעשירים רצו לתת לו. בנקסי העלה וידאו לאינסטגרם, ובדרך אגב נותן שיעור טוב עם ביטוי שקשור לפיקאסו, אבל זה לא יצא מפיו.
וזה בנקסי מגניב כאמן המבקש שניתן לראות את האמנות שלו על ידי כל אחד ואינו עובר לידיהם של אלו, שישמרו עליו בעיניו ושל כמה אחרים שיעברו דרך חדריו, שכל סנטימטר עולה לו משקל בזהב. ולכן בנקסי מגניב.
וזה אמנות שייכת לאף אחד חוץ מכולם. ואם לא, אנו מסכימים עם העיקרון היצירתי של ההרס. אנחנו לוקחים רצועת גומי ומוחקים ומשחזרים, וכך בלידה ומוות תמידי; כמו קיומנו, זהו העיקרון המקסימלי כך שעבודתו של בנקסי תחדל להתקיים יום אחד, אך שיעור החיים יימשך למי שרוצה לקשור, שרוצה להחזיק.
ממש כמו הילדה עם הבלון העבודה נעלמה לפני המראה המדהים מכל אלה שנכחו באותו מכירה פומבית. סותביס בוודאי מצא את עצמו בנטייה ומחכה שיהיה ביד מה שהוא לא רוצה להיות.
בנקסי מגניב, נכון. אמנות כשיעור חיים כך ש -1.180.000 יורו נעלמים כלעומת שבאו. וזה יהיה בנקסי ששוב נותן לנו שיעור חיים נוסף עם ציור אחר שמכרז במכירה פומבית. הם ייקחו קירות, אבנים ואני לא יודע באילו מקומות נוספים כתובות הגרפיטי של בנקסי תפסו את מקומן. אבל כמו שהאמנות היא, היא תיעלם לשחזר את עצמה ולהיוולד מחדש.