סמלי לוגו: סיווג וטיפולוגיות

עיצוב גרפי כדיסציפלינה מתממש לאורך זמן כפעילות מקצועית שיש בה מגוון רחב של ידע ומונחים המתייחסים למושגים המסדרים את עולמה. אם אנו מתעמקים במינוח איננו יכולים להתעלם מכך שאחת המלים הנפוצות ביותר בעולם הגרפי על ידי האזרח הפשוט היא הלוגו. אבל, באיזו מידה אנו מדברים בצורה יעילה ותמציתית נכונה כאשר אנו משתמשים במונח זה?

מעצב גרפי יקר, שאדם שאינו במסגרת המקצועית שלנו עושה טעויות טרמינולוגיות יכול לקרות. אך עליכם כמקצוען לדבר כראוי ומודע. להלן אני מזכיר לך את הסיווג הבסיסי שקיים בהקשר זה ושיהיה מאוד שימושי להיזכר במושגים רדומים אולי.

לוגו

מבחינה אטימולוגית הוא מורכב מאיחוד שני שורשים לקסיקלים. מצד אחד לוגו שניתן לתרגם כמילה ומצד שני שגיאות הקלדה שמתייחס לשלט או לכתיבה בצורה של חותם. בידיעה זו נוכל להסיק בקלות את השלכות המושג. לוגו יהיה אז המבנה המורכב אך ורק מקיבוץ אותיות או סוגים היוצרים מילים.

אימגוטיפ

המרכיבים הלשוניים המקיימים את המילה שלנו מתייחסים לייצוג של המותג הנשען על מרכיבים איקוניים ומילוליים כאחד. מבחינה אטימולוגית הוא מורכב משני קטעים סמנטיים. מצד אחד Imago שמתייחס לתמונה, ייצוג חזותי בעקבות דפוס של דמיון לדבר ספציפי, אנחנו מדברים כאן על האלמנט האיקוני. מצד שני, המרכיב השני (סוג) מגיע משגיאות הקלדה שאינן פחות או פחות מסוג או באות. השלט, הכתיבה, המילה הכתובה.

לכן, שיטה זו מאופיינת בהיותה קונסטרוקציה המורכבת מרכיב טקסטואלי המלווה בדימוי סמלי. חשוב לזכור שכדי שנשקול בקפידה על בניית מותג חזותית כאימגוטיפ, שני האלמנטים יופיעו בנפרד. המשמעות היא שהמבנה יורכב משתי יחידות עצמאיות המרכיבות יחידה אחת. מצד אחד התמונה או הסמל ומצד שני הרכיב הטקסטואלי, שנמצא בדרך כלל באזור התחתון מתחת לתמונה, אם כי זה לא חייב להיות כך.

איזולוגו

מצד שני, תחת תפיסת האיזולוגו אנו מוצאים וריאציה של מצב האימגוטיפ, רק במקרה זה עם ייחודיות קטנה. עלינו רק לחזור לניתוח האטימולוגי כדי לנחש מהו. איסו הוא שורש ממוצא יווני המתייחס למושג שוויון ואיזון. בואו נזכור שאימגוטיפ במובן הקפדני הוא הרכב המותג על ידי אלמנט טקסטואלי ויזואלי, אך נראה תמיד מופרד במרחב. במקרה זה, כדי שנוכל לדבר כראוי על איזולוגו, ההפך חייב להיות נכון. שני המרכיבים חייבים ליצור יחידה, כלומר הם לא יופרדו במרחב וגם תמונה וגם טקסט יהיו חלק מאותה מסה.

איזוטיפ

בהתבסס על האמור לעיל, נדע שאיזוטיפ הוא קונסטרוקציה המבוססת על סוגים וכי היא מתייחסת לאותו מותג (או לאותו לוגו) אם כי אינו מבטא אותו בשלמותו. אנו יכולים להבדיל בין שישה סוגים של איזוטיפים:

• מוֹנוֹגרָם: במודל זה אנו מדברים על קונסטרוקציה שנוצרה מתוך האיחוד ושילוב של כמה ראשי תיבות היוצרים אחדות. כבר בימי קדם נעשה שימוש בטכניקה זו ועכשיו היא עדיין נעשית כדי לנעול בקר ולסמן את זהות ה הבעלים.

• אֲנַגְרַמָה: הוא משתמש באותיות או הברות של שם הישות המיוצגת בצורה ליגוטיפית, בדרך כלל היא משתמשת בצירים כדי למנוע בלבול. מעל לכל, הם בדרך כלל שימושיים מאוד עבור מותגים בעלי שמות ארוכים מאוד ומבקשים לספק השפעה על הלקוח בצורה זריזה ויעילה יותר.

• ראשי תיבות: זה בא מלטינית ופירושו קיצור. נוכל לומר שזה חורג מעבר לאנגרמה וכי הוא מתקיים בתהליך של כיווץ אלים יותר שבו אין ניסוח פונטי ולכן יש לקרוא אותו אות אחר אות. ראשי התיבות של המותג משמשים בדרך כלל באופן קריא לחלוטין כדי להקל על קריאתם והטמעתם.

• התחלתי: זה בא מהלטינית איניאטיליס אז זה מתייחס למקור או לתחילת הבנייה שלנו. הכוונה היא לאות הראשונה של המילה המרכיבה את הזהות העסקית ומשמשת כמשאב סינתזה.

• חברה: כמעט ולא משתמשים בו בעיצוב גרפי להגדרת היסוד הפורמלי של מותג עסקי. האלמנט המאפיין במודל זה הוא יכולתו לספק לבנייה אותנטיות. אופיו בכתב יד (סקריפט) מוביל אותנו למפגש אינטימי יותר עם החותמת המדוברת ולכן בדרך כלל מועבר למותגים אישיים.

• תרשים: זה בא מלטינית ומתייחס לציור, ומנגד גרמה, מיוונית. הם קונסטרוקציות המסנתזות מושג הפועל כתמונת מותג. ניתן לעצב אותם בצורה פיגורטיבית לחלוטין, כלומר לייצג באופן סכמטי משהו אמיתי או מופשט ישירות המתייחס לערכים או לתחושות מדוללים יותר.